סופר, עורך ומתרגם עברי, שעיקר יצירתו סיפורים ונובלות. כתב גם מעט שירה, ביקורות, ותרגם מספרות העולם. נחשב למחדש הגדול של הפרוזה העברית בתקופת התחייה (בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20). התאפיין בכתיבה מודרנית. חידושיו בלשון הסיפור, במבנה הסיפור ובתיאור גיבורי הסיפורים לא נתקבלו על ידי קוראי העברית בני זמנו. זכה להערכה גדולה מצד בכירי מבקרי הספרות של התקופה, דוד פרישמן, ומצד המבקר הצעיר פישל לחובר, ארבע הנובלות הידועות ביותר שלו הן: "הצדה" "בינתיים", "בטרם" ו"אצל". ידיד נפש ליוסף חיים ברנר שאף קרא לבנו היחיד על שמו.