שַׁ”י עַגְנוֹן, מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה. חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966 וחתן פרס ישראל לספרות. נולד בעיירה בוצ’אץ’ שבגליציה המזרחית. שמו שניתן לו בלידתו היה שמואל יוסף צַ’צְ’קֶס. בשנת 1908 עלה לארץ ישראל, כשהוא כבר סופר צעיר, והמשיך בכתיבה בארץ. בשנת 1912 היגר לגרמניה למשך 12 שנים, שלאחריהן, ב-1924, עלה שוב לארץ ישראל והשתקע בה עד סוף ימיו.
כתבי יד
אורח נטה ללון
מכתבים
מתוך חוברת של גנזים