תל אביב

ארכיון גנזים נמצא בתל-אביב – ותל-אביב נמצאת בארכיון.  כתבי יד, תעודות ותצלומים, כולם מספרים את סיפורה של העיר העברית הראשונה.

סופרים ומשוררים כותבים על תל אביב

בין הסופרים שישבו בתל אביב והנציחו אותה בכתבים נמנית לאה גולדברג, משוררת גדולה וגם סופרת ילדים, שגרה בתל אביב מבואה לארץ ב-1935 ועד שעקרה לירושלים ב-1950.  גולדברג הנציחה את כתובת מגוריה בספר הילדים “ידידי מרחוב ארנון”.  ארכיונה של לאה גולדברג נמצא בגנזים ובו כתב יד של הספר.

המשורר אבות ישורון היה תל-אביבי ברמ”ח אבריו. גר בה ברוב שנותיו בארץ (הוא עלה ב-1925), עד מותו ב-1992.  בארכיונו הגדול שבמכון גנזים יש טיוטות של שיריו, שרבים מהם קשורים לעיר מגוריו.

אוריאל אופק היה חוקר ספרות (שכתב דוקטורט על ספרות ילדים) וסופר ילדים ונוער פורה. הוא גם ערך במשך 25 שנה את העיתון “דבר לילדים”. ילדותו עברה עליו בשכונת בורוכוב שבגבעתיים, הסמוכה בתל אביב.  בהיותו בכיתה ב’ כבר פרסם בעתון הילדים “עתוננו” את חוויותיו מתהלוכת פורים בתל אביב.

בין סופרי תל אביב המובהקים, שכתבו גם לילדים, נמצא את נחום גוטמן, הידוע גם כצייר ופסל, מאיירם של מאות ספרים, והמאייר הקבוע של “דבר לילדים”. זכור במיוחד ספרו “עיר קטנה ואנשים בה מעט” על ראשיתה של תל אביב.  הדף המובא כאן הוא טיוטה של אחד הסיפורים בקובץ זה, “סבתא וברז המים”.

ונעבור לתחום השירה. אברהם חלפי היה שחקן בשני תאטרונים תל-אביביים –  “האוהל” ו”הקאמרי” – ומשורר אהוב, ששיריו המולחנים התחבבו על הקהל הרחב בביצועו של אריק אינשטיין (“עטור מצחך זה שחור”, “תוכי יוסי” ועוד).  בטיוטה שלפנינו הוא מתאר סצנה תל-אביבית אופיינית: המשורר מביט מחלונו ורואה יונים על גג הבניין מנגד.

אריה סיון היה משורר, סופר ומתרגם. .  שמו המקורי היה אריה בומשטיין, וסיון היה בתחילה שם עט, שאחר כך אימץ לעצמו רשמית. הוא שויך לחבורה הספרותית “לקראת” עם משה דור, נתן זך, בנימין הרשב (הרושובסקי) ואחרים. בארכיונו מצאנו טיוטה של השיר “הבית האדום על חוף תל אביב”.  הבית האדום נקרא כך גם בגלל צבעו וגם בשל האופי האידיאולוגי, הסוציאליסטי, ה”אדום” של דייריו. הוא נחנך ב-1926 ושימש את מועצת פועלי תל אביב ויפו ומרכז הנוער העובד. בשנות השלושים שימש הבניין את ארגון “ההגנה”, ובימי מלחמת העולם השנייה השתכנו בבית האדום מטה של הצבא הבריטי ובית סוהר של המשטרה הצבאית הבריטית. לאחר השבת השחורה ביוני 1946 עבר אליו מטה הפלמ”ח מקיבוץ מזרע. אחר קום המדינה והקמת צה”ל עבר המטה הכללי לרמת גן, ומטה הפלמ”ח עבר מהבית האדום למלון ריץ. זמן מה ישב שם משרד החוץ. בשנות החמישים והשישים הוא נקרא “בית האיחוד” בגלל מזכירות איחוד הקבוצות והקיבוצים שהשתכנה בו. בשנות השבעים נהרס הבניין. (מקור: אתר עיריית תל-אביב יפו)

תצלומים

בארכיונו של אברהם חלפי מצאנו את התמונה החביבה הזו, של פועלים הסוללים את רחוב גאולה בתל אביב.  חלפי, בעתיד שחקן אך בהווה פועל, הוא אחד מהם (האם אתם מזהים אותו?)

ועוד בארכיון – טקס הנחת אבן פינה לבית ההסתדרות ע”ש י”ח ברנר, ברחוב ברנר בתל אביב

ועוד…

ראינוע “עדן”, ברח’ לילינבלום בנוה צדק, היה הראינוע (ובהמשך, הקולנוע) הראשון בתל אביב וממוסדות התרבות החשובים של תל-אביב הקטנה. מסופר שאת השם “עדן” נתן לו הסופר ש. בן-ציון.  בארכיון מצאנו את הכרזה היפה שלפניכם.