יהודית הנדל (2014-1921) הייתה סופרת, כלת פרס ישראל. נולדה בוורשה, ועלתה עם משפחתה לארץ ישראל בשנת 1930. למדה בבית הספר הריאלי בחיפה, ובהמשך בסמינר לוינסקי בתל אביב. הייתה חברה ב”נוער העובד”, ובגרעין התנועה שיסד את קיבוץ גשר. סיפורה הראשונה, “בכבות אורות”, פורסם בכתב העת “מבפנים” בשנת 1942. שירתה בצה”ל והשתתפה במלחמת העצמאות. בשנת 1950 פורסם ספרה הראשון, קובץ הסיפורים: “אנשים אחרים הם”. בשנת 1955 הוציאה את הרומן הראשון שלה “רחוב המדרגות” שזכה להצלחה ועובד למחזה ב”הבימה”. לאחר הספר, לא פרסמה במשך כחמש-עשרה שנה, אולם שבה לזירה הספרותית בשנת 1969 עם הספר “החצר של מומו הגדולה”. פרט לפרס ישראל, זכתה גם בפרס ביאליק ובפרס אקו”ם. נפטרה בשנת 2014 בתל אביב. במכון גנזים של אגודת הסופרים קיימות 3 חטיבות: אוספים, כתבי יד ומכתבים. בכתבי היד ניתן למצוא, בין היתר, טיוטות לספרים “רחוב המדרגות, “הכוח האחר” ו”המקום הריק”. בחטיבת המכתבים שמורות התכתבויות עם דן מירון ומנחם פרי.
כתבי יד
מכתבים
