מקסים גילן (2005-1931) היה משורר, עורך ופעיל פוליטי. נולד בליל שבצרפת, ובשנת 1944 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. למד בגימנסיה “הרצליה” אך לא השלים את לימודיו לאחר שנאלץ לסייע בפרנסת משפחתו. בזמן מלחמת העצמאות הצטרף אל תנועת הלח”י, אך בהמשך נעשה שותף בפעילותם של ארגוני שמאל מחתרתיים. נאסר מספר פעמים בשל פעילותו הפוליטית, ושמו אף נקשר לשווא בפרשת הרצח של ישראל קסטנר. ערך את השבועון “העולם הזה”, ובשנת 1966 עבר על חוקי הצנזורה הצבאית כשחשף פרטים חסויים מפרשת בן ברקה. על כך נכלא, אך זכה לקבל חנינה מהנשיא זלמן שזר. בשנת 1957 הוציא את ספרו הראשון, “גדר פרוצה”. לאחר מלחמת ששת הימים, גלה לצרפת, והשתקע שם כשני עשורים. היה מעורכי כתב העת האוונגרדי “קילטרטן”, ונחשב לאחד ממבשרי הגל החדש בשירה העברית שעלה במהלך שנות החמישים והשישים. בשנת 2004 קיבל את פרס ראש הממשלה לסופרים. נפטר בשנת 2005 בתל אביב. במכון גנזים של אגודת הסופרים קיימות 3 חטיבות: אוספים, כתבי יד ומכתבים. בכתבי היד ניתן למצוא, בין היתר, את כתב העת “קילטרטן” ורשימותיו העיתונאיות בענייני אקטואליה. בחטיבת המכתבים שמורות התכתבויות עם מאיר ויזלטיר, נתן זך, גבריאל מוקד ואחרים.