לוי בן אמתי (1980-1901) היה משורר ועורך. נולד בבלרוס בשם ליפא ברוודא. קיבל חינוך מסורתי וכללי. בנעוריו הצטרף לתנועת “החלוץ”, ועלה לארץ ישראל בשנת 1920. בארץ עבד כפועל חקלאות ובניין. בשנת 1926 הצטרף לקיבוץ דגניה ב’, ומשנת 1939 שימש כמורה. החל להוציא את שיריו בעיתוני תנועת העבודה משנת 1925, ופרסם את ספרו הראשון בשנת 1934. רבים משיריו הולחנו, המפורסם שבהם הוא השיר “שדות שבעמק”. ערך ספרים שיצאו מתוך התנועה הקיבוצית. נפטר בשנת 1980 בקיבוץ דגניה ב’. במכון גנזים של אגודת הסופרים קיימות 3 חטיבות: אוספים, כתבי יד ומכתבים. בכתבי היד ניתן למצוא, בין היתר, טיוטות לשירים שחיברו חברי הקיבוץ שנמסרו לו לעריכה. בחטיבת המכתבים שמורות התכתבויות עם נתן גורן, משה שרת, שלמה הלל’ס ואחרים.