מרטין בובר (1878-1965)

יליד וינה, שעסק בפילוסופיה, חינוך, הגות ציונית (מאנשי “ברית שלום”), פרשנות המקרא ותרגומו לגרמנית, חקר החסידות ותרבויות עולם. למד באוניברסיטאות וינה, ברלין, לייפציג וציריך, והרצה באוניברסיטת פרנקפורט, עד שהופסקה עבודתו ע”י הנאצים. עלה לארץ ב-1938 והיה לפרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים עד 1951. בובר שלט ב-14 שפות, ובעשרות מאמריו וספריו עסק בחיפוש מהותו של האדם (משנתו הדיאלוגית) ובהתחדשות הרוחנית של היהדות בא”י. מבין ספריו “אני אתה”, “אור הגנוז”, “גוג ומגוג” ואחרים. זוכה פרס ישראל 1957.

מתוך חוברת של גנזים