אהבות בגנזים

היום כבר לא כותבי מכתבי אהבה.

בעוד הנאהבים במאה ה- 21 מסתפקים במשלוח אימוג’ים לוהטים,  הרי משוררינו וסופרינו ידעו לאהוב או, לפחות לכתוב על אהבה.

בארכיונים של היוצרים הגדולים השמורים בגנזים מצאנו הרבה אהבות. לא תמיד שמחות, לא תמיד מרנינות , לפעמים הן געגועים או מליאות צער אבל הן לוהטות ומדברות אלינו מתוך צינת הארכיון ועומדות במבחן הזמן. ליקטנו מכתבים ושירים שנמצאים בארכיון שלנו.

עטור מצחך זהב שחור

שירו של אברהם חלפי זכה להפוך לאחד משירי האהבה הגדולים של הזמר העברי ולא מעט בזכות אריק איינשטיין. הוא הולחן על ידי יוני רכטר.

הרבה נשים היו שמחות להודות כי עליהן כתב חלפי המאוהב, שהן האישה הלבושה בחלוק ורוד… הנה הטיוטה של השיר, מארכיונו של אברהם חלפי.

חלפי ידע לא רק לכתוב שירי אהבה וחיזור מלאי רוך וגעגוע. ידועה פרשת אהבתו להדסה קלצ’קין. בארכיונו מצאנו כמה ממכתביו אליה.

אהבתה של תרזה דימון / לאה גולדברג

“אַהֲבָתָהּ שֶׁל תֶּרֶזָה דִי מוֹן” הוא מחזור שירים מסוגת הסונטה שכתבה המשוררת לאה גולדברג. השיר שלפנינו פורסם לראשונה בשנת 1952 בכתב העת הספרותי מולד. השיר הושמע לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון 1970 בידי הזמרת אילנית.

על מי נכתב השיר?  גולדברג כתבה ביומנה שהדמות הייתה “אמצאה שלי…הניחוש הנכון של מצבי”. בהיותה כבת 40 התאהבה בצרפתי צעיר בשם ז’ק אָדוּ, אותו פגשה כשעבד בקול ציון לגולה בשפה הצרפתית. אזכורים רבים שלו מופיעים ביומניה ובמכתביה של גולדברג. השם די מון (De Mont) מעיד על מוצאה הרם – “מן ההר” אך גם על ה”דמון” (שֵׁד) שהשתלט עליה בגלל אהבתה הבוערת.

החמודה/ חיים נחמן ביאליק

אחד המכתבים היפים שמצאנו בארכיון, הוא מכתב שכתב חיים נחמן ביאליק לחיה פיקהולץ. בדצמבר 1930 יצא ביאליק בן ה-57 לשהוּת בת חודשיים בבירת אנגליה, שם ביקש לגייס כסף להוצאת הספרים שניהל והקים עוד בחוץ לארץ.  כשנה לאחר הנסיעה, שלח ביאליק אל אשתו מכתב נסער בו טען בתוקף “בחיי, בחייך, היקרים לי מחיי, ובחיי הורינו היקרים – שלא אירע שום דבר”. השום דבר שאליו התכוון ביאליק היה פרשית אהבים (שלא קרתה לטענתו) בינו ובין צעירה יהודייה, מורה כבת 30 שפגש בלונדון, ושמה – חיה פיקהולץ. מכתב שהתגלה בארכיון גנזים שנים רבות לאחר מכן חשף את האמת: ביאליק ופיקהולץ אכן ניהלו רומן קצר. בפברואר 1931 שלח ביאליק מכתב אהבה המסכם את יחסיו הקצרים והנעימים עם פיקהולץ. במכתב זה סיפר למאהבתו הצעירה כי “גם תמול גם היום לא פקדני קולך ולא ראיתי את מראיך, ולבי יוצא אליך”.

הליני שלי

אבות ישורון כותב לבתו האהובה הלית ישורון.

טשרניחובסקי ואילאיל

מפגש יוצרים עבריים בסנט פטרבורג, ברוסיה של 1917. שאול טשרניחובסקי הבחין בה מיד. העובדה שהיא היתה בת 17 ממש לא הפריעה לו לפנות אליה, למרות שהוא היה אז בן…42. הם שוחחו ובסוף המסיבה כבר הציע ללוותה לביתה. כך החל סיפור אהבה, שהביא כעבור כמה שנים לכתיבת הפואמה “שירים לאילאיל” ובה השיר “את אינך יודעת”. הפואמה פורסמה ב-1925, אבל רק לאחר 50 שנים, התגלה הקשר בין הנערה ההיא במפגש האמנים, לבין אילאיל.

מדוע יד מושטת לא פוגשת יד אחות

את זלמן שז”ר ( רובשוב) הכירה רחל המשוררת בחוות כנרת . בין השניים נוצר קשר רומנטי. כל חייה ושירתה  של רחל היו מרדף חסר סיכוי בניסיון להיאחז באהבותיה וחלומותיה שהמשיכו לבגוד בה. כשהתגוררה בתל אביב ברחוב בוגרשוב היא כתבה שירים, שהתפרסמו בעיתון “דבר” שבעריכת ידידה מאז שז”ר, והתפרנסה מכתיבתם בדוחק. השיר גן נעול מוקדש לזלמן שזר. רחל מנסה להסוות את שמו: לז-ן.

בשנת 1951, כעשרים שנה אחרי מותה, כותב זלמן שזר שיר המוקדש לרחל. כשסדרנו את ארכיונו של זלמן שזר מצאנו את השיר המתרפק על זכרה של רחל המשוררת. בצילום הנדיר של הלוויה של רחל שנערכה בקבוצת כנרת, מצאנו בין המלווים הספורים את ידידה זלמן שזר.