לא רק משוררנו הלאומי. איש של בשר ודם מלא הומור וחן – כזהו ביאליק המתגלה בעשרות מכתבים שכתב לסופרים, ובמכתבים שכתבו רבים אחרים שארכיוניהם שמורים ב”גנזים אגודת הסופרים”. אז מה למדנו: עדות היסטורית על היום שבו גילח את שפמו, הערב שבו איבד את מקל ההליכה שלו, דאגתו למשכורתו של חזן באהל שם, פועלו כאיש מכירות של “מאזנים” ביטאונה של אגודת הסופרים ועוללות רבות נוספות.