כתב-היד של בן אמוץ מהיר מאוד. אפשר לראות בו קישורים מיוחדים בין האותיות, והתנועה המהירה מקשה על הקריאה. דבר זה מעיד על מקוריות ועל שאיפה לתוצאות מיידיות ולחידושים.
נראה כי הכותב לא הקדיש תשומת-לב מיוחדת לקריאוּת האות, אלא זרם עם התנועתיות של הכתיבה. תנועה סוערת בכתב, שבאה על חשבון הקריאות, מסמלת אימפולסיביות, סקרנות ומרדנות. ניכר כי בן אמוץ הונע על-ידי סקרנותו ורצונו לחוות חוויות מגוונות, היה חסר מנוח ונטה להשתעמם במהירות. הוא התקשה לפעול במסגרות שיגרתיות או עם כללים נוקשים וקבועים.
הפרת התקן של האות מבטאת את הפרת הנורמות המקובלות. בן אמוץ תיעב כל חוק או נורמה שהגבילה את הביטוי האישי שלו, והגיב בהתרסה לכל ניסיון לעצור את סקרנותו הבלתי נלאית. מרדנותו הניעה אותו לנתץ מוסכמות, לבדוק רעיונות ללא דעות קדומות ולהתנסות בחוויות רבות ובתחומים שהחברה הטילה עליהם טאבו.
החלק התחתון של האותיות, המשקף את האיד, היצר, דומיננטי וכתוב עם נטייה לצד ימין. הזווית הימנית מבטאת שחרור וספונטניות. שילוב של שני אלמנטים אלה מעיד על אדם יצרי השואף לתת ביטוי משוחרר מעכבות למיניותו.
האות ל’ מזכירה את הספרה 8. היא כתובה בלולאות. זה מעיד על קשר לא פתור עם דמות האב וציפיות גבוהות בתקופת הילדות המוקדמת, שלא מומשו. צורת בועה באיזור העליון של האות (המיקום של הסופר-אגו) מעידה על דמיון מפותח עם נטייה לברוח לחלומות ולטיפוח אשליות.
הקו עבה ובצקי, סימן המסמל תפיסה חושית וחושניות. ניכר כי הכותב החשיב ביותר תופעות הנקלטות על ידי החושים וכי היה נהנתן והדוניסט.
הכתב התנועתי והגמיש מזכיר במידת-מה גומייה הנמתחת ומשנה את צורתה. ניכרת הסתגלות מהירה לשינויים ויכולת לתקשר עם מגוון טיפוסים. כל אלו איפשרו לבן אמוץ ליצור קשר עם קשת רחבה של אנשים. ונראה כי חוסר הסבלנות והצורך בגיוון הובילו אותו לעשיית פרובוקציות. הכותב ניסה לשים חומר נפץ בכל פינה על מנת לעורר מהומה או ויכוח, ועשייה זו העניקה לו תחושת חיות וחיוניות.
אילולא היה סופר, יכול היה להיות: שחקן או מנהל שיווק.