משוררת, סופרת ילדים ומתרגמת. נודעה כבעלת כת שסחפה אחריה רבים. נולדה בחדרה, והחלה לכתוב בגיל צעיר. שיריה הראשונים התפרסמו ב”משא” בהיותה בת עשרים ואחת. פרסמה ספרי שירה, ספרים לילדים, תרגמה מחזות, והתערתה בחיי הבוהמה התל-אביבית של שנות השישים. עם שובה משהות בת שנתיים בקליפורניה, “שינתה כיוון בחייה” כדבריה. החליפה את שמה לריין שיין והקימה קומונות של מעריצים צעירים בזכרון יעקב ובהוד השרון. בתחילת שנות השמונים יצאה להודו, חלתה בצהבת ונפטרה בגיל 46. מספריה: “עיר זרה”, “ים נעול”, “ביום שקוף רואים לנצח”.
מכתבים
לאברהם זימרני 1957_0001
לאברהם זימרני 1957_0002
לאברהם זימרני 1957_0003
לזימרני מכתב מהצבא 1955_0001
לזימרני מכתב מהצבא 1955_0002
רינה שני לאברהם זימרני 1957_0001
רינה שני לאברהם זימרני 1957_0002
רינה שני לאברהם זימרני 1957_0003
רינה שני לאברהם זימרני 1957_0004
רינה שני- לנחום גוטמן20200831
רינה שני לעמוס 19570001
רינה שני לעמוס 19570003
אימא שלי שאיננה- רינה שני20200831
כושיה עם שמשייה20200913_0001
למי שאכפת20200913
משירי הבת האובדת - רינה שני20200831
מתוך עפיפון הקסמים20200913
עפיפון הקסמים20200913
רינה שני חוה אדם20200831
רינה שני- קטעי פרוזה 1954-520200906