חיים בן עמרם (1990-1924) היה מתרגם, עורך ורצנזיסט. נולד בליטא בזמן שהמשפחה שהתה שם בשליחות “החלוץ”, ובשנת 1925 שבו לארץ ישראל. למד בבית הספר הריאלי העברי בחיפה, והיה חבר בתנועת “המחנות העולים”. בשנת 1943 הצטרף להכשרת התנועה בקיבוץ דפנה. בשנת 1950 סיים את לימודיו בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. כשנתיים לאחר מכן, הצטרף לקיבוץ בית קשת שבהקמתו השתתף בשנת 1944. במהלך שנות החמישים עסק בתרגום ובעריכה עבור הוצאת “הקיבוץ המאוחד”, וכמו כן הופיעו סקירותיו הספרותיות בעיתונות. בשנת 1955 זכה בפרס טשרניחובסקי על תרגום הספר “תורת הקרקע”. בין השנים 1959-1957 כתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת רן בצרפת בתחום תולדות הרפואה. במהלך שנות השישים עבד במשרד החקלאות; בכתבי העת “השדה” ו”טבע וארץ” ובאוניברסיטת תל אביב. יצירתו המקורית עסקה בעיקר במדעי החיים, הטבע ובתולדות ארץ ישראל. נפטר בשנת 1990. במכון גנזים של אגודת הסופרים קיימות 3 חטיבות: אוספים, כתבי יד ומכתבים. בכתבי היד ניתן למצוא, בין היתר, רשימות העוסקות בידיעת הארץ ותרגומים מהספרות הצרפתית, האנגלית והרוסית. בחטיבת המכתבים שמורות התכתבויות עם נתן אלתרמן, ישעיהו ליבוביץ, אהרן קציר ואחרים.
כתבי יד
מכתבים
