בנימין ברנר (1982-1900) היה סופר, מחנך ופסיכולוג, אחיו הצעיר של יוסף חיים ברנר. נולד בנוביה מליני שבאוקראינה למשפחה דלת אמצעים. קיבל חינוך מסורתי, אך עקב חוקי המדינה, הועבר לבית ספר רוסי. עלה לארץ ישראל ב-1911 יחד עם אחותו לובה, והשתכן בנוה צדק. למד בבית הספר “עזרה” בגרמנית, ולאחר מכן ב”בית המדרש למורים העברי” בירושלים. התגייס לגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה, ובסוף שנות העשרים היה חבר ב”הגנה”. קיבל תואר דוקטור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קולומביה, והיה מהפסיכולוגים הראשונים בישראל. פרסם רשימות ומאמרים בעיתונות בנושאי חינוך. שימש מורה במספר מוסדות בארץ, כולל הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית וסמינר לוינסקי. בשנת 1952 מונה לוועדה הפדגוגית הראשונה של ישראל. בשנת 1978 הוציא ב”עם עובד” את ספרו האוטוביוגרפי “גדולה הייתה הבדידות”. נפטר בשנת 1982. בארכיונו האישי השמור במכון גנזים של אגודת הסופרים קיימות 3 חטיבות: אוספים, כתבי יד ומכתבים. בכתבי היד ניתן למצוא, בין היתר, את זכרונותיו וטיוטות לספרי לימוד. בחטיבת המכתבים נמצאות התכתבויות עם אחיו י”ח ברנר, מנחם פוזננסקי, אברהם אבן שושן ואחרים.
כתבי יד
מכתבים
