יהודה יערי (1982-1900) היה סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, חתן פרס ברנר. נולד בטרנוב שבגליציה למשפחה מסורתית. בנעוריו הצטרף ל”שומר הצעיר”. עלה לארץ ישראל בשנת 1920 ועבד תחילה בייבוש ביצות. הצטרף לגדוד שומריה ובמחנה הגדוד יזם והפיק הצגות, ביניהן ההצגה הראשונה בארץ ישראל למחזה “דיבוק”. היה חבר הקבוצה שהקימה את קיבוץ בית אלפא. בשנת 1928 למד ספרנות בניו יורק, ובסיום לימודיו שימש ספרן ומורה לעברית באוניברסיטת קווינס בקנדה. שב ארצה בשנת 1933, והחל לעבוד כספרן בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. שימש מזכיר כללי של קרן היסוד של ההסתדרות הציונית כללית. שימש במספר תפקידים של משרד החוץ כולל נספח תרבות בשוודיה, וקונסול כללי של ישראל באמסטרדם. פרסם סיפורים בכתבי עת מראשית שנות השלושים. הרומן הראשון שלו “כאור יהל” התפרסם בהמשכים בעיתון “דבר” בשנת 1934. הוציא מספר קבצי סיפורים, מחזות ורומן נוסף. נפטר בשנת 1982 בירושלים. בארכיונו האישי השמור במכון גנזים של אגודת הסופרים קיימות 3 חטיבות: אוספים, כתבי יד ומכתבים. בחטיבת המכתבים, שמורות התכתבויות עם לאה גולדברג, שמעון הלקין, ישראל זרחי, ס. יזהר ואחרים.