יליד פלונסק שבפולין, חבר ילדות של בן גוריון, שעמו הקים בנעוריו אגודת נוער ציונית דוברת עברית. עלה לארץ ב-1904 עם ראשוני העלייה השניה, כתב סיפורים על חוויותיו כפועל והיה ממייסדי “הפועל הצעיר”. ב-1909 יצא ללימודים בצרפת ושב רק לאחר תום מלחמת העולם הראשונה ב-1921. ממייסדי ביה”ס החקלאי כדורי כמחנך, ומעורכי כתב העת “מאזניים” כסופר. נודע ככותב מאמרים, מסות וביקורות נוקבות. ב-1944 זכה בפרס ביאליק, ב-1956 פרס ברנר, וב-1965 חתן פרס ישראל לספרות יפה.
